חתונה מרוקאית - לעארס

הארוע ה."גדול" שהופך שבוע שלם לשמחה אחת גדולה , כחצי שנה לפני האירוע מתחילים ההכנות. במרוקו זה התחיל הרבה שנים קודם לכן , עוד שהכלה מגיעה לגיל 12 אבי סיפר שאת הבנות היהודיות היפות במרוקו חיתנו בגיל צעיר כדי שהערבים ואנשי המלוכה המוסלמית לא יחטפו אותם , ואז מתחיל החיפוש אחר "שידוך טוב" שיבוא גם מאהבה .

("זיואז בלה מחבה ... נדימה") שהרי נישואין ללא אהבה סופם חרטה ..

ביום האירוע  היינו מתייצבות במספרה, כל האחיות יחד עם אימי והדודות, לטיפול בתסרוקת ואיפור אצל "מרגו", ספרית השכונה שאת לקוחותיה קיבלה בביתה יחד עם הבישולים והאפייה.טיפול אצל "מרגו" היה לוקח בדרך כלל כ- 8 שעות. בתור בנות צעירות היינו חסרות סבלנות והיינו מתחילות לקטר תוך כדי גלגול הרולים או "גיהוץ" השער. אימי הייתה מפגינה  משמעת והייתה אומרת:" את רוצה להיות יפה, תסבלי"."אלי חאב אלזין איסבר אלתקב לאודנין" מי שרוצה להיות יפה תסבול את ניקוב החורים באוזניים.

בטקס החינה כל נשות המשפחה והנערות הרווקות , היו מלוות את הכלה למקווה בשירה וריקודים , כשעל ראשיהן מגשי העוגיות המרוקניות, במקווה הכלה עורכת טבילה , כנהוג בדת , ולמלווים את הכלה למסיבת החינה האמא מקבלת את הכלה בסלסלות מפוארות שתכולתן זהב, ובתרועות וצילצולים ! מבט חטוף על הכלה מתגלה הזוהר והיופי בפניה ותכונותיה משתקפות כבר בערב זה

"לערוסה דהרה מלילת לחינה"

היום הזה כולו מוקדש לכלה, הדודות והסבתות מלבישות את הכלה ב"כסווה לכבירא"

"השמלה הגדולה". השמלה הורכבה מחמישה חלקים: חצאית, אפודה, חושן, שרוולים וחגורה. כל חלקי השמלה נתפרו מאריגים משובחים כמו קטיפה ומשי בצבעים שחור, אדום, סגול, ירוק וכחול. בנוסף לשמלה ענדה הכלה תכשיטי זהב שתאמו את החגורה והנעליים המוזהבות. לאחר החתונה לבשה האישה את שמלת כלולותיה לאירועים משפחתיים אחרים. לשמלה היתה חשיבות כיוון שמבט חטוף על הכלה יכול היה להעיד על יכולתם הכלכלית של משפחתה.

בשיא הדרה ויופיה מקושטת ומהודרת , מובאת הכלה לבית הורי החתן שם ממתין לה החתן ועורכים את טקס החופה .

לאחר הקידושין קוראים את הכתובה מפארים את כבוד הכלה בסכום המרשים שחתנה חתם עבורה.

ואז מתחילה החגיגה ... הכלה והחתן יוצאים לחצר ל"שבע ההקפות" המסורתיות ואז מתחילה החגיגה הגדולה. משקאות חריפים נמזגים בכוסות האושר והחגיגה מתחילה..."דור בהא יא שיבני ... דור בהא" שיר חובה! בחתונה מרוקאית.

עם סיום החגיגה הזוג עולה להתייחד . כלה ביום הכלולות יכולה לבקש מבעלה כל שתחפץ כי הרי הוא מסנוור בלילה הזה שהוא שוכח את הוריו .בושתו בפמו נשה בוה ואומו - נשקתי אותו בפיו שכח את אביו ואת אימו

למחרת החפלה  מגיעים החתן והכלה לאחר ליל הכלולות להצגת  ה"סדין " בבית הכלה המהווה סמל שכלה זו בתולה . את החתן והכלה מקבלים בכיבוד מתוק ואכילת ה"ספנג' " סופגניות מרוקאיות .